#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. א מנין למסקנא שצריך לברך על הפירות וכד'?	ברכת המזון כתיב בהדיא &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;. שאר הברכות זה סברא שאסור לאדם להנות מהעולם בלא ברכה.	ברכות לה.		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. ב האם שנינו נטע רבעי או כרם רבעי ומנין?	נחלקו ר' חייא ור' שמעון ברבי, חד אמר נטע רבעי, וחד אמר כרם רבעי, איכא למימר דיליף ג&quot;ש &quot;להוסיף לכם תבואתו&quot; וכתיב &quot;ותבואת הכרם&quot;, ואיכא למימר שיליף &quot;קודש הילולים&quot; דבר שאומרים עליו שירה יש בו רבעי והינו יין דכתיב &quot;המשמח אלוקים ואנשים&quot;	ברכות לה.		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה. ג מה נאמר על מי שנהנה מהעולם הזה בלא ברכה?	"ת&quot;ר כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה מעל, ותקנתו שילך מעיקרא לחכם שילמדנו הלכות ברכות.<p dir=""rtl"">אמר רב יהודה אמר שמואל כאילו נהנה מקדשי שמים, וכן ר' לוי רמי כתיב &quot;לה' הארץ ומלואה&quot; וכתיב &quot;השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם&quot; ולא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה.</p><p dir=""rtl"">אמר רבי חנינא בר פפא כאילו גזל להקב&quot;ה וכנסת ישראל, דכתיב &quot;גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית&quot; ואיש משחית זה ירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים.</p>"	ברכות לה.		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לה: א ר' חנינא בר פפא רמי כתיב &quot;ולקחתי דגני בעתו וגו'&quot; וכתיב &quot;ואספת דגנך וגו'&quot;?<p dir=""rtl"">והאם נלמד מכאן לישראלי שיאסוף תבואתו?</p>"	"ר' חנינא בר פפא תירץ כאן שישראל עושים רצונו של מקום וכאן שאין עושים.<p dir=""rtl"">ר' ישמעאל אומר כיון דכתיב &quot;לא ימוש ספר התורה הזה מפיך&quot; יכול דברים ככתבן ת&quot;ל &quot;ואספת דגנך&quot; הנהג בהם מנהג ד&quot;א, ורשב&quot;י אומר אם אדם יחרוש בזמן חרישה וכד' תורה מה תהיה עליה, אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום עמדו זרים ורעו צאנכם, אבל כישראל אין עושים רצונו של מקום הם עושים מלאכת עצמם, ולא עוד אלא אף מלאכת הגוים. אמר אביי הרבה עשו כרשב&quot;י ולא עלתה בידם וכר&quot;י ועלתה בידם. </p>"	ברכות לה:		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: ב אלו ב' דברים אמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן משום רבי יהודה בר' אלעאי שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים?	"דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן. <p dir=""rtl"">דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות כדי לפטרן מן המעשר.</p>"	ברכות לה:		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: ג מה מברך על היין לפניו ולאחריו ומדוע, ומדוע ברכתו שונה?	"לפניו מברך בורא פרי הגפן ולא בורא פרי העץ כמו בשמן זית מפני שסעיד. <p dir=""rtl"">אף דסעיד מברך לאחריו מעין שלוש ולא ג' ברכות שאין קובעים סעודה עליו [ואף אם אדם קובע בטלה דעתו, עד שיבא אליהו ויאמר שקובעים].</p>"	ברכות לה:		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה: ד מה מברך על שמן ומדוע?	אם שותה אותו לבד, אינו מברך כלל, שזה מזיק ואין לזה שם שתיה. אם שותה ע&quot;י אניגרון וכד', בטל לאניגרון ואין צריך לברך עליו. אם שותהו באניגרון לרפואה ששם השמן עיקר, מברך בורא פרי העץ [ואף שנשתנה למעליותא, לא נשתנה ברכתו, שאינו סעיד]	ברכות לה:		ו' פרק
